Heading 1

מוכנים לקחת יוזמה ולהירשם לתכנים נוספים?

גם עלייך מפעילים לחץ להתקדם מהר יותר בחיים? בעסק?

אי אפשר להתעלם מזה, אנחנו חיים בסביבה מאד תחרותית, מאד הישגית, ולעודף ההישגיות הזה יש מחיר כבד שאנחנו משלמים לפעמים. 

אם מסתכלים על גברים – גם היום, בעידן שבו נשים עובדות ומפרנסות לפעמים אפילו יותר מהבעל, מופעל עליהם לחץ סביבתי להיות המפרנסים העיקריים, אבל גם לשמור על רגישות, על זמינות לילד, לקלח, להשכיב לישון... 

ואם מסתכלים על נשים – אז מופעל עלינו לחץ סביבתי גם להיות אימהות, גם להיות עקרות בית, "בלבוסטיות" כמו שאומרים, וגם לצאת ולעבוד ולהיות "רעבות" בדיוק כמו ראשון הגברים.

מסכימים איתי?

יש ביניכם כאלה שיסכימו, שמרגישים את הלחץ הזה על בשרם מה שנקרא בצורה כזו או אחרת, ויש כאלה שלא יסכימו, שהחליטו שהם מחוץ למשחק. הרוב, לפחות מי שנמצא כאן ורוצה לעצמו יותר בחיים, מרגיש לחץ בעוצמה כזו או אחרת.

מה מקור הלחץ הזה?

האם המקור שלו הוא באמת חיצוני או פנימי?

כשחושבים על זה התשובה כאן פשוטה. לחץ חיצוני הוא לחץ פיזיקלי, כוח כלשהו שמופעל עלינו. ברור שלא מופעל עלינו כוח פיזי לפרוץ, לעשות, להתקדם ולהוביל. כלומר, המקור של הלחץ הזה הוא פנימי. אנחנו לוחצים על עצמנו. מנסים לדחוף, אבל כשדוחפים משהו שלא יכול לזוז, נוצר לחץ, ולחץ מביא לסדק, לשחיקה, לשבירה.


מבינים מה אני אומרת כאן בעצם?

אני אומרת שאנחנו בסופו של דבר מפעילים על עצמנו לחץ ששובר אותנו!

נשמע מופרע לגמרי, נכון?

אולי זה נשמע מופרע, אבל רק אתמול שוחחתי עם שתי נשים.

האחת, נקרא לה יעל שם בדוי, נותנת ללחץ של החברה, לציפיות שלה להשפיע עליה. היא עבדה כמאמנת אישית ומחפשת עכשיו עבודה כשכירה בסתר, כי לא רוצה להתמודד עם זה שיגידו לה "רואה? אמרנו לך שלא תצליחי כעצמאית". אז היא מסתירה ומטייחת, ובעיקר- מוצאת את עצמה במקרה או לא במקרה עם מגוון התמודדויות בריאותיות ומנטליות. היא מפעילה על עצמה לחץ לעשות הרבה יותר ממה שהיא עושה, היא מפעילה על עצמה לחץ להיות מישהו שהיא לא, שנדמה לה שהסביבה מעריכה הרבה יותר, היא מייצרת לחץ במקום שלא נועד לזוז ולכן היא עצמה נסדקת ונשברת. האם ממקום שהיא מרגישה שבר שכזה היא תזוז? חוסר נוחות במידה מסוימת גורם לנו תזוזה, אבל כשאנחנו עוברים את המידה הנכונה, הוא כבר גורם לנו להישבר. צריך להכיר את הגבול הזה של עצמנו. במקרה שלה, היא חצתה את גבול חוסר הנוחות שמניע לפעולה מזמן, ולכן, היא פשוט דורכת במקום, פול גז על ניוטרל. 

הבחורה השנייה, נקרא לה עדן לצורך העניין, ילדה לפני שנה וחצי את בנה השלישי, וכשאיש מקצוע בכיר בתעשייה שלה העיר לה ש"היא לא רעבה ולא עושה את המקסימום שהיא יכולה לעשות", היא בחרה  לחייך אליו, להבין שהוא מצביע על הפוטנציאל שיש בה, ולכן היא מודה לו, ובמקביל, היא מקבלת את עצמה והתהליך שהיא עוברת כאמא לשלושה ילדים שרוצה לגדל במקביל גם את העסק שלה, כילד הרביעי. התוצאה? טוב לה. היא סבלנית לתהליך. קבעה יעדים שהחליטה ללכת לפיהם, גם אם הם פרוסים קצת רחוק יותר אחד מהשני, גם אם מצביעים על קצב התקדמות איטי יותר מהפוטנציאל שלה.

וזה בדיוק העניין. כשאנחנו מפעילים על עצמנו לחץ ונשברים בסופו של דבר אנחנו דורכים במקום או הולכים לאחור. במקום זאת, כשאנחנו מקבלים את הקונספט של תהליכים, של תזמון, של זמן שנדרש לנו לפעמים לעיכול, לשינוי, להבנה, אולי אנחנו זזים לאט לעומת הפוטנציאל שלנו, אבל אנחנו בהחלט לא דורכים במקום ולא הולכים לאחור. 

מה קורה כשהלחץ שמופעל עלייך הוא באמת לא מבפנים, כלומר, אתם אולי לא מרגישים לחוצים, אבל הסביבה כל הזמן מנסה לשקף לכם שאתם יכולים הרבה יותר ממה שאתם חושבים שאתם יכולים בעצמכם?

כאן כנראה יש עניין של חוסר ביטחון עצמי, תחושת הלא מספיק טובה, לא מספיק שווה או כל אמונה רוווחת אחרת. ואם זה המקרה שלכם, אני מציעה לכם, לנצל את פורים הקרוב כדי להתחפש למי שהסביבה שלכם חושבת שאתם. עשו כאילו, AS IF – אם הייתה לכם היכולת שהסביבה שלכם מייחסת לכם מה הייתם עושים? איזו פעולה גדולה היה לכם האומץ לעשות, אבל בגלל שאתם רק אתם , אתם פשוט לא עושים אותה? פשוט תעזו לבחון את עצמכם. אם כל כך הרבה אנשים רואים בכם משהו, כנראה שהוא קיים, ונשאר לכם רק לבצע את ההתאמה בין איך שאתם תופסים את עצמכם לסביבה.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

הרבה פעמים בקורס היועצים העסקיים שלנו, יועצים מפחדים לתת את הליווי הראשון. אנשים ועסקים סביבם פונים אליהם כי יודעים שהם לומדים אצלנו, מבקשים מהם ייעוץ, ואלה מסרבים. הפעם הראשונה שהם מייעצים היא מבחינתם כאילו הם התחפשו ליועצים עסקיים. אחרי מספר פעמים התחפושת מתיישבת במקומה.

לסיכום, גם בלייב הזה התמקדנו באופן משמעותי ברגשות שלנו. דיברנו על לחץ, ושאלנו שאלות שיעזרו לנו להבין האם מדובר בלחץ שהוא ברמת החווייה האישית שלנו, שאנחנו מייצרים, או לחץ "אובייקטיבי".
 

כשאתם מרגישים שמפעילים עליכם לחץ להתקדם מהר יותר, שאלו את עצמכם:
 

  1. האם באמת מופעל עליי לחץ מבחוץ, או שבעצם אני היא זו שמלחיצה את עצמי?

  2. האם הלחץ שאני מפעילה על עצמי מדרבן אותי? גורם לי לזוז? או להיפך? גורם לי להיתקע במקום, להתחלות, להסתיר, להתבייש, להימנע? אם מדרבן – מעולה, אם עוצר – קדימה, להעיף! להבין שאולי אנחנו רוצים לגרום לעצמנו להתקדם, אבל בפועל, הלחץ שאנחנו מייצרים רק עושה פעולה הפוכה. 

  3. אז מה עושים? מזייפים. מתנהגים כאילו אנחנו הדמות שהסביבה מצפה מאיתנו להיות, ובודקים לאן זה לוקח אותנו?
     

עם התובנות האלה, אני מאחלת לכם חיים מלאי הישגיות, ובמקביל – נטולי לחץ, אל תתנו לאף אחד, במודע או לא במודע, להכתיב לכם את הדרך, תהנו ממנה, גם אם נדמה לכם לפעמים שהיא הייתה יכולה להיות קצרה יותר. שימו לב והיו מודעים לאיך הפעולות שאתם עושים גורמות לכם להרגיש. אם אתם מייצרים פעולות שגורמות לכם להרגיש לחץ בסופו של דבר, זה פשוט לא שווה את זה.
 

המון הצלחה!
 

מיטל.

רבי מכר
סדנאות וסמינרים

צרו עמנו קשר

077-5015121

2019 © כל הזכויות שמורות. חברת RND בע"מ